פסק-דין בתיק עמ"נ 48550-11-11

1.         לפניי ערעור מינהלי על החלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות (מר זרח יהב) מיום 4.10.2011. בהחלטת עוזר הרשם נדונו שני עניינים שונים. הערעור שלפניי עוסק באחד משני עניינים אלו - הוא חלקה של ההחלטה הדוחה תלונה שהגישו בני הזוג לוי (מערערים 2-1) נגד האגודה יתד מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (המשיבה).

2.         יצוין כבר כאן, כי יש למחוק מהליך זה את בני הזוג כהן (מערערים 4-3). מערערים אלו לא היו צד להליך לפני עוזר הרשם. לכן, לא ניתן היה לצרפם לערעור בלא בקשה והחלטה של בית המשפט. בקשה כזו לא הוגשה. העניין עלה לראשונה בעיקרי הטיעון של המשיבה ובדיון שנערך לפניי. בנסיבות אלו, אני מורה על מחיקתם של מערערים אלו מן הערעור. 

3.         מכאן חזרה לענייננו אנו - הוא עניינם של בני הזוג לוי. השאלה שהציבו מערערים אלה לפני בית המשפט בערעור היא זו: האם יש להחיל עליהם החלטה מיום 25.2.2010 של האסיפה הכללית באגודה המשיבה, שעניינה חלוקת נחלות פנויות במושב בין חברי האגודה? זאת, כאשר ההחלטה שעניינה חלוקת הנחלות הפנויות התקבלה לפני שהמערערים התקבלו כחברים באגודה. המערערים טוענים שהאגודה נמנעה מלהביא את עניין חברותם להצבעה באסיפה הכללית עובר לסיום הליך הקצאת הנחלות פנויות שלא כדין - על מנת שלא לשתפם במהלך של הקצאת נחלות פנויות.

רקע רלבנטי

4.         משעה שהמחלוקת בהליך זה נוגעת בעיקרה לחלוקת נחלות, נביא תחילה הנתונים הרלבנטיים לנדון. למושב יתד (המשיבה) תקן ל-100 נחלות. בפועל, בזמנים הרלבנטיים, היו מאוישות 71 נחלות. 34 מן הנחלות היו מאוישות על-ידי חברי אגודה, ו-37 נחלות נוספות היו מאוישות על-ידי מי שלא היו חברי אגודה; ברובן על-ידי "בנים ראשונים" של חברי אגודה ותיקים. סך הכל, מספר הנחלות שנותרו לאיוש היה אפוא 29. מתוכן הורה המינהל להקפיא 8 נחלות ליישוב על-ידי משפחות "חיצוניות". כלומר, נותרו 21 נחלות בסך הכל לאיוש על-ידי בני המושב ("בנים שניים").

5.         בעניין זה, הנוגע לאופן חלוקת הנחלות הפנויות, נתגלעו מחלוקות בין חברי האגודה והוא הובא לבוררות בה פתחה האגודה כנגד כלל חבריה אצל הבורר עו"ד אופיר כץ. סכסוך זה הסתיים בפסק בורר מיום 25.3.2010 (להלן - " בוררות החלוקה"). בפסק הבורר ניתן תוקף להצעת חלוקה שהתקבלה בהצבעה שנערכה באסיפה הכללית של האגודה. אותה הצבעה נערכה ביום 25.2.2010, ועל-פיה 21 מבין המשקים החברים יזכו בנחלה ל"בן שני" ו-13 משקי החברים האחרים יזכו בפיצוי כספי (חלף נחלה ל"בן שני"). שאלת תחולתה של החלטה זו על המערערים היא בלב הסכסוך שלפניי. אכן, המערערים, בני הזוג לוי, לא היו חברים באגודה בעת שנערכה ההצבעה ונתקבל פסק הבורר שאימץ את החלטת החלוקה. כפועל יוצא מכך, הם לא היו שותפים בהצבעה. הם גם לא שותפו בזכויות אותן הקנתה ההצעה לחברים באגודה. בני הזוג לוי התקבלו כחברים באגודה רק בחודש יוני 2010, וזאת חרף הליכים שונים שננקטו על-ידם על מנת להיקלט כחברים באגודה קודם לקבלת ההחלטה הנ"ל; הליכים בהם הם פתחו זמן רב עובר להחלטת החלוקה. מכאן כבר ניתן - כנרמז - להבין את בקעת המחלוקת בערעור שלפניי. אולם, קודם שנפנה לדיון במחלוקת אתאר בקצרה את השתשלות הדברים הספציפית בעניינם של בני הזוג לוי.  

6.         מערער 1, מר ערן לוי, הוא "בן ראשון" של חבר באגודה. הועמד לרשותו משק מכוח החלטה של האסיפה הכללית משנת 1998, שבמסגרתה שוריינו נחלות במושב ל"בנים ראשונים". בשנת 2003 החלו בני הזוג לוי את תהליך הקליטה במושב והחלו להתגורר במשק מס' 19 (תחילה במבנה יביל ולאחר מכן בבית קבע שבנו). ביום 7.8.2005 הם הפכו לבעלי זכויות במשק.   

7.         בחודש מאי 2009 פנו בני הזוג לוי (יחד עם אחרים) לרשם האגודות השיתופיות בטענה שוועד המושב מסרב לקבלם כחברים בדרישה שאינה כדין - להצגת "טופס 4" - על אף שהם גרים במושב בפועל משך כחמש שנים. עוד נטען באותה פנייה, שדחיית קבלתם לחברות נובעת מרצונו של הוועד לבצע הליך חלוקה מהיר של הנחלות הפנויות מבלי לשתפם בהליך זה. לאחר דין ודברים לו היו שותפים בני הזוג לוי (ומתיישבים אחרים), מפקח איזור הדרום אצל רשם האגודות השיתופיות, ובא כוח האגודה - הגיע הסכסוך לפתחו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע. במהלך דיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי, הסכימו הצדדים על העברת המחלוקות ביניהם לבורר, עו"ד אופיר כץ, שלפניו התבררה אותה עת "בוררות החלוקה". 

8.         בפסק בוררות מיום 18.12.2009, שניתן בשאלת החברות (בלבד), הכריע הבורר במחלוקות שנתגלעו בין הצדדים (להלן - " בוררות החברות"). הבורר קיבל את טענותיה של האגודה במלואן. ראשית, נקבע שאין לקבל את טענת המערערים לפיה יש להכיר בהם כחברים באגודה מכוח התנהגות. שנית, נקבע שיש לקבל את טענת האגודה לפיה יש לפרש את סעיף 8.א לתקנות האגודה - הדורש כתנאי קבלה לחברות מגורים דרך קבע ובפועל במושב יתד - כמחייב הצגת "טופס 4". לבסוף, נקבע שבקשתם של המערערים (ושאר המבקשים באותו הליך) להתקבל לחברות תובא להכרעת האסיפה הכללית " בכל ההקדם" [ההדגשה במקור - י.מ.] לאחר קיום הדרישות שנקבעו בפסק הבוררות (סעיף 22 לפסק). זאת, בהתאם להצהרתו של בא כוח האגודה במהלך הבוררות שכך ייעשה - כך על-פי הכתוב בפסק הבורר.   

9.         אין עוררין על כך, שסמוך לאחר שניתן "פסק החברות" - ביום 24.12.2009 - הגישו בני הזוג לוי לאגודה את מלוא המסמכים שהיו דרושים על מנת להביא את עניין קבלתם כחברים באגודה, בהתאם לקביעות ש"בפסק החברות", לפני האסיפה הכללית - ובעיקר הצגת "טופס 4" (שהיה חסר קודם לכן).

10.       אלא שחרף הגשת המסמכים הדרושים, עניינם של בני הזוג לוי לא הובא לפני האסיפה הכללית משך למעלה מחצי שנה - עד ל חודש יוני 2010. רק במועד זה אושרה חברותם באסיפה הכללית. כעולה מן הסקירה שלעיל, לפני המועד בו אושרה חברותם של בני הזוג לוי נערכה הצבעה באסיפה הכללית והתקבלה הצעת החלוקה של הנחלות הפנויות ( ביום 25.2.2010), שאף ניתן לה, כאמור, תוקף של פסק בורר ( ביום 25.3.2010) - כחלק מ"בוררות החלוקה". בני הזוג לוי לא היו שותפים למהלך זה, כאמור, וניסיונם שלהם ושל אחרים למנוע אותו לא צלח.

11.       על התנהלות זו של האגודה - אי הבאת עניין חברותם של המערערים לפני האסיפה הכללית עובר לקיום ההצבעה בעניין הצעת החלוקה וכחלק מטענת המערערים לזכאותם לנחלה - פנו המערערים בתלונה לרשם האגודות השיתופיות.

התלונה - החקירה - והחלטת עוזר הרשם

12.       עניינם של בני הזוג לוי נדון לפני עוזר רשם האגודות השיתופיות יחד עם תלונה אחרת שהוגשה לרשם האגודות השיתופיות (בקשר עם החלטת החלוקה). התלונות נבדקו על-ידי חוקר שמינה עוזר הרשם לפי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות (עו"ד עופר נועם). החוקר אסף מסמכים בנדון, קיים ישיבות ושמע את טענות הצדדים. בסופו של ההליך הגיש החוקר דו"ח חקירה מפורט בדבר ממצאיו העובדתיים ומסקנותיו. דו"ח החקירה התמקד בטענתם של בני הזוג לוי לפיה הם היו זכאים לכך שעניין חברותם יובא לפני האסיפה הכללית מיד וסמוך לאחר שעמדו בתנאים שנקבעו בפסק "בוררות החברות" - ביום 24.12.2009, אז כאמור הוגשו מלוא המסמכים הדרושים.

13.       מסקנתו של החוקר הייתה, שלא היה פסול בהתנהלות האגודה באי הבאת עניינם של בני הזוג לוי לפני האסיפה הכללית עד לחודש יוני 2010 (כלומר, לאחר האסיפה הכללית בה חולקו הנחלות - ביום 25.2.2010). הטעם שניתן לכך על-ידי החוקר הוא, שבני הזוג לוי הגישו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה לביטול פסק הבורר (ב"בוררות החברות") ביום 5.1.2010; בקשה שנטען בה, בין היתר, לחברות מ"כוח התנהגות". החוקר חיווה דעתו, כי במצב דברים זה לא ניתן היה להעלות להצבעה באסיפה הכללית את עניין חברותם של בני הזוג לוי באגודה, כאשר הם עצמם כופרים בסמכות האסיפה הכללית לדון בבקשתם להתקבל כחברים. צוין עוד, שקבלתו של חבר אגודה באמצעות מוסדותיה הוא אקט הכרחי. מכאן, שכל עוד לא התכנסה האסיפה הכללית לדון בבקשתם של בני הזוג לוי להצטרף כחברים לאגודה ואישרה את חברותם, לא ניתן לראות בבני הזוג לוי חברים באגודה, על כל המשתמע מכך. על רקע ממצאיו ומסקנותיו הנ"ל, המליץ החוקר לעוזר הרשם לדחות את טענותיהם של בני הזוג לוי כלפי האגודה.

14.       בני הזוג לוי השיגו על דו"ח החוקר בכתב לפני עוזר הרשם, ואף התקיים בנדון דיון בעל-פה לפני עוזר הרשם. בהחלטתו מושא הערעור שלפניי, דחה עוזר הרשם את ההשגות על דו"ח החוקר, ואימץ את ממצאיו. בהמשך לכך, דחה עוזר הרשם את תלונתם של בני הזוג לוי. נפרט:

15.       תחילה דחה עוזר הרשם את טענותיהם של בני הזוג לוי שעניינן היה פגמים שנפלו בדו"ח, ובפרט שינויים בדו"ח, שלטענת בני הזוג לוי הוכתבו לחוקר על-ידי עוזר הרשם. טענתם של בני הזוג לוי הייתה, שממכתב מיום 27.1.2011 ששלח החוקר לעוזר הרשם, ומשיחה שקיימו עם המפקח על אזור הדרום, עולה שהחוקר התכוון להמליץ דווקא על קבלת התלונה. אלא שעל אף שדו"ח החוקר הושלם (אך טרם נחתם) - שונו המסקנות בדו"ח הסופי באופן הממליץ לדחות את טענותיהם. זאת, לפי הטענה, על-פי הנחיות עוזר הרשם. בהחלטתו, ציין עוזר הרשם, בהקשר זה, שכל עוד לא התקבל דו"ח סופי מהחוקר, אין לראות בדעותיו של החוקר המלצה, שכן המסקנות נלמדות מן הדו"ח הסופי וממנו בלבד. ממילא, כך נקבע, החוקר משמש כזרועו של הרשם ולא כגורם שיפוטי או מעין שיפוטי, ומשכך לא נפל כל פגם בהתנהלות החקירה.

16.       לגופו של עניין, ציין עוזר הרשם, שהוא מאמץ את טענת האגודה - המשיבה - לפיה נבצר ממנה לכנס אסיפה כללית בעניין קבלת בני הזוג לוי כחברים בו בזמן שהם ניהלו הליכים משפטיים בעניין החברות. נקבע, שכאשר בני הזוג לוי פנו לבית המשפט בבקשה לביטול פסק הבורר ("בוררות החברות"), הרי שהשתמע מכך שהם טוענים שיש לראות בהם חברים מכוח התנהגות ולא בדרך של קבלה לפי תקנות האגודה. מדובר, כך נקבע, בהתנהגות תמוהה שיש בה סתירות פנימיות. בנוסף, דחה עוזר הרשם את טענותם של בני הזוג לוי לפיה הם ביקשו להימחק מהבקשה לביטול פסק הבורר ביום 9.2.2010 (לפני החלטת החלוקה). צוין, בהקשר זה, שבני הזוג לוי תמכו טענה זו במכתב לעורך דינם. אלא שמדובר במכתב שאינו נושא תאריך ומועד כתיבתו לא ידוע. הוסף עוד, כי אין בדל של ראיה כי מכתב זה נשלח לאגודה או לבית משפט, ונראה שהפעם הראשונה בה התקבלה בבית המשפט בקשה של בני הזוג לוי למחוק את בקשת הביטול שהגישו הייתה ביום 4.3.2010, וזאת לאחר כינוס האסיפה הכללית מיום 25.2.2010.

17.       עוזר הרשם דחה גם את טענתם של בני הזוג לוי לפיה יש לראותם כחברים עוד לפני 25.2.2010 נוכח התמלאות התנאים שבתקנות האגודה. נקבע, שהתנאים שהתמלאו הם תנאי סף בלבד, ולא ניתן לקבל חבר ללא החלטה של האסיפה הכללית. עוזר הרשם דחה גם את טענתם של בני הזוג לוי לפיה יש לראותם כזכאים להיות שותפים בחלוקה על-פי החלטת האסיפה הכללית מיום 25.2.2010 למרות שטרם התקבלו כחברים, מהסיבה שההחלטה עסקה בהקצאה למי שהיו חברים באותה עת בלבד. בהקשר זה ציין עוזר הרשם, כי ממילא הליך החקירה אינו עוסק בזכויות קנייניות אלא בשאלת החברות - ובה בלבד. בעניין הזכויות, קבע עוזר הרשם, פתוחה הדרך לפני בני הזוג לוי לפנות לבית המשפט בתביעה נפרדת.